<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יוחנן חקוקה</h1>
<h2>דף יג.</h2>
גרסינן פ"א דפסחים אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק מעשה באדם אחד שהניח דיסקא מלאה חמץ הלך אצל יוחנן חקוקה ונקבוה עכברים והיה החמץ מבצבץ ויוצא ובא לפני רבי שעה ראשונה אמר לו המתן וכו' עד חמישית אמר לו צא ומוכרה בשוק. ומסקנא דמוכרה לגוים וכרבי יהודה דאמר תולין כל חמש, ומותר להאכיל לחיה ולבהמה ולעוף ולמכור לגוי. ירושלמי פ"א דפסחים [פ"א ה"ד] חד בר נש אפקיד דיסקייא דפיסשא גבי רבי חייא רבא, א"ר יוסי בר בון יוחנן חקוקה הוה. אתא ושאל לרבי אמר לו לימכר על פי בית דין בשעת הביעור. (גרסינן) הא דאמר רבי יוסי בר אבין יוחנן חקוקה הוה, פירוש יוחנן חקוקה הוא היה הנפקד, ולא רבי חייא רבא. וכן גמרא דידן. אבל אין לפרש יוחנן חקוקה הוא היה אותו בר נש. כלומר המפקיד. דלא תימא הירושלמי חולק על הבבלי. והתם פליגי מה קורא שעת הביעור, אם שחרית (או) [פי'] שעה ראשונה [או שעה חמישית]. ונפקא מיניה שאם הקדישן בשעה חמישית או עשאן תרומה. כולה מפרש התם. גרסינן בפ"א דפסחים [ג' ע"ב] יוחנן חקוקה נפק לקיריתא כי אתא א"ל רבי חיטים נעשה יפות וכו' ונראה דמעיר חקוק היה שנמנית ביהושע [י"ט] לערי ישראל. רבנא נתן פירש סופר. וגם פירש חקוקה עיר, בערך חק.
